בפוליטיקה מדברים הרבה על אידיאולוגיה

בפוליטיקה מדברים הרבה על אידיאולוגיה, ימין ושמאל, ערכים, חזון. בפועל כמעט לא מדברים על רמת הניהול. מה שאני רואה זה משהו אחר לגמרי: יותר מדי אנשים נכנסים למערכת לא כי הם מקצועיים בניהול, בכלכלה, בביטחון או בבניית מערכות – אלא כי הם יודעים לייצר נוכחות, להתחבר לקהל, להיות "נוכחים" באירועים. זו מיומנות חברתית, לא מיומנות ניהולית. במצב כזה קורה דבר פשוט: מי שמגיע לעמדת כוח לא תמיד יודע מה לעשות עם הכוח הזה. אין תהליכים, אין יעדים מדידים, אין אחריות תפעולית אמיתית. זה נהיה משחק של מעמד ותדמית במקום